פריצת דיסק ובלט דיסק היא תופעה שכיחה יחסית ואוכלוסיות רבות סובלות מההשלכות של תופעות אלו.
עמוד השדרה שלנו מורכב מקבוצה של 24 חוליות. החוליות מחולקות למספר אזורים כאשר החלק העליון הוא החלק הצווארי (Cervical) המונה 7 חוליות, לאחריו החלק של חוליות החזה (Thoracic) המונה 12 חוליות. בהמשך החוליות המותניות (Lumbar) המונות 5 חוליות ולבסוף עצם הזנב (Sacrum).
המרווח בין כל אחת מחוליות נקרא דיסק בן חולייתי. כאשר הדיסק הזה הוא מעין טבעת סחוסית חזקה שיש לה יכולת לשאת משקל ומכיל נוזל צמיגי שנועד לשמור על המרווח בין החוליות ולבלום זעזועים בעמוד השדרה.
במצב של בלט דיסק – מתקיימת שחיקה בטבעות ההיקפיות של הדיסק הבין חולייתי. עומסים חוזרים על חוליות הגב, טראומה או תנועה לא נכונה בשילוב עם התבגרות והזדקנות יכולים לגרום לאט לאט להיווצרות בקע בטבעת המעטפת שהחיצונית של הדיסק. ואז, החלק הצמיגי נדחף לנקודת השחיקה (הנקודה החלשה במעטפת של הטבעת) ונוצרת בליטה מחוץ לגבולות האנטומיים של הדיסק.
לרוב, בלט דיסק הוא שלב מקדים לפני פריצת הדיסק. כלומר, לאחר מצב של בלט, אם המשך העומסים וההזדקנות ייתכן מצב בו העומס על הדיסק והמעטפת החיצונית שלו גבוה, ובסופו של דבר השכבה החיצונית נקרעת, והסחוס הנוזלי זולג החוצה – מה שנקרא פריצת דיסק.
מהם הסימפטומים של בלט דיסק או פריצת דיסק?
לרוב, בלט דיסק איננו מורגש, וישנם אנשים רבים המסתובבים עם בלט דיסק או אפילו פריצת דיסק ללא כאב בכלל ואינם מודעים לה. אבל אם הבלט או הפריצה יוצרת לחץ על רקמת עצב סמוכה – עלולים להתפתח תסמינים של כאב חד. הכאב יכול להופיע במקומות שונים כתלות במיקום הפריצה. לעיתים רבות הכאבים מופיעים ככאב מתמשך של גב תחתון והקרנה לרגליים ולתחושה של נימול וחולשה ברגליים, אך יכול להקרין גם לידיים, לכתפיים ולצוואר באם מדובר בבלט דיסק באזור הצוואר. במקרים חמורים עלול להיווצר לחץ מרכזי על חוט השדרה, אשר יכולים לגרום לסימפטומים בכל חלקי הגוף.
מהם גורמי הסיכון לבלט דיסק ופריצת דיסק?
- עודף משקל משמעותי.
- אורח חיים יושבני הכולל ישיבה ממושכת.
- פעילות גופנית אינטנסיבית בעומס לא תואם יכולת לאורך זמן.
- בעלי מקצוע העובדים בעבודות פיזיות הכוללת הרמת משקל ונשיאת משקל בעומס לא מתאים וללא מספיק מנוחה.
איך ניתן לטפל?
בלט דיסק שאיננו מטופל יכול להתפתח בהדרגתיות לפריצת דיסק בהמשך ולנזקים נוספים, ולכן יש משמעות גדולה למניעה וטיפול יסודי בבעיה. לרוב אין צורך בהתערבות ניתוחית והטיפול הוא שמרני.
- טיפול בבלט דיסק בכלל וטיפול בבלט דיסק צווארי דורש התאמתה ספציפית של אימון עם בלט דיסק צווארי. לרוב הטיפול הוא במסגרת פיזיותרפיה הכוללת אימון שיקוי לחיזוק השרירים המייצבים ושיפור טווחי התנועה כתלות במיקום הבלט. אם הבלט באזור הצוואר אז תרגילים סביב הצוואר, הכתפיים והידיים. ואם הבלט באזור התחתון של עמוד השדרה אז יש להתאים תרגילים לבלט דיסק גב תחתון תוך כדי חיזוק המייצבים סביבי עמוד השדרה והאגן ושיפור התנועתיות באזור.
- פן טיפולי נוסף הוא הדרכה לדפוסי תנועה נכונים בהתאם למצב, והתאמת פתרונות ארגונומיים. למשל התאמה של המשרד, הכיסא, מסך המחשב וכדומה להקלה על העומס על החוליות.
- בנוסף לטיפול הפיזיותרפיה וההדרכה לדפוסי תנועה טובים יותר, שילוב של פעילות גופנית מותאמת למצב שתבוא בנוסף ובהתייעצות עם הפיזיותרפיסט לחיזוק שרירים ספציפיים יכולה להקל הכאב ולהפחית סיכון לנזקים מוגברים. האימונים יכולים להתבצע עצמאית בעזרת הנחיות מאנשי מקצוע, או כחלק מאימון כושר אישי מותאם.
- לבסוף, גם הפן התזונתי הינו משמעותי מאוד בטיפול בבלט ובפריצות דיסק. מכיוון שמשקל עודף (ובעיקר השמנה בטנית) מעלה מהותית את העומס המכני המופעל על חוליות עמוד השדרה, הפחתת משקל במידת הצורך יכולה להיות חלק משמעותי מטיפול והקלת כאב במקרים של בלט\פריצת דיסק.
לסיכום:
בלט ופריצת דיסק הן פציעות שכיחות בעמוד השדרה, אשר פוגעות מהותית באיכות החיים של הסובלים מהן. טיפולים שמרניים כמו פיזיותרפיה, אימון EMS, התאמה ארגונומית של סביבת העבודה ושינוי תזונתי במטרת הורדה במשקל עודף יכולות לסייע במידה ניכרת בהפחתת הסבל, הכאב והסימפטומים שנוצרים ולשפר בצורה מובהקת את איכות החיים של הסובלים מבעיות בדיסקים.
מחקרים:
